וּמְנַיִין לְהָבִיא עוֹד שְׁלשָׁה כול'. תָּנֵי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ חוֹתְמִין עַל כְּתוּבַּת נָשִׁים כְּשֵׁירוֹת אֶלָּא כֹהֲנִים לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָֽיְתָה מַחֲלוֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא סַנְהֶדְרִין שֶׁלע''א הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וּשְׁנֵי בָתֵּי דִינִין שֶׁל שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה הָיוּ יוֹשְׁבִין אֶחָד בְּחֵיל וְאֶחָד בְּהַר הַבַּיִת. וּבָתֵּי דִינִין שֶׁלכ''ג הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּכָל עֲייָרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צָרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאוֹל דְּבַר הֲלָכָה הָיָה בָא וְשׁוֹאֲלָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לוֹ וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין הַסָּמוּךְ לְעִירוֹ. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּחֵיל. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִם לָאו הָיוּ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מִתְכַּנְּסִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה וְרוֹוַחַת לְכָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁר֭ יִבְחַ֣ר יי וגו'. סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אַף עַל פִּי שֶׁהָֽיְתָה שֶׁלע''א לֹא הָיוּ פְּחוּתִין מִכ''ג. צָרַךְ אֶחָד מֵהֶן לָצֵאת הָיָה מִסְתַּכֵּל. אִם יֵשׁ שָׁם כ''ג הָיָה יוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא הָיָה יוֹצֵא. וְהָיוּ יוֹשְׁבִין מִתָּמִיד שֶׁלְּשַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם. וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא עוֹמְדִין עַל הַמִּנְייָן. רָבוּ הַמְזַכִּין זִיכּוּ. רָבוּ הַמְחַייְבִין חִייְבוּ. רָבוּ הַמְטַהֲרִין טִיהֲרוּ. רָבוּ הַמְטַמְּאִין טִימְּאוּ. שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה וְרוֹוַחַת לְכָל יִשְׂרָאֵל. מִשֶׁרָבוּ תַלְמִידֵי שַׁמַּי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁימְּשׁוּ רַבֵּיהֶן כְּצוֹרְכָן רָבוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ שׁוֹלְחִין בְּכָל עֲייָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכָל מִי שֶׁהָיוּ מוֹצְאִין אוֹתוֹ חָכָם עָנָיו שָׁפוּי עַיִן טוֹבָה נֶפֶשׁ שְׁפֵלָה רוּחַ נְמוּכָה לֵב טוֹב יֵצֶר טוֹב חֶלֶק טוֹב הָיוּ מוֹשִׁיבִין אוּתוּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּחֵיל וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
Pnei Moshe (non traduit)
היו מושיבין אותו דיין בעירו. משנעשה דיין בעירו מעלין ומושיבין אותו בהר הבית. כן הוא בתוספתא:
שפוי. שייף ונכנס שייף ויוצא:
ומשם. מלישכת הגזית היו שולחין:
אע''פ שהיתה של ע''א לא היו פחותין מכ''ג. כלומר שהיו נזהרין שלא ישארו שם פחותין מכ''ג תמיד:
היה הוא. הנשאל ומופלא של הב''ד עמו באין לב''ד הסמוך וכלומר אם גם להמופלא היה הספק:
תני. בתוספתא ריש פ''ז:
כשירות. שנישאו בהכשר:
הלכה: סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה כול'. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַד מָתַ֗י לָֽעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙. מַה לָעֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן תּוֹךְ. מַה תוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יֹסֵא בֵּירִבִּי בּוּן. 8b אִם מִתּוֹךְ אַתְּ יְלִיף לָהּ סַגִּין אִינּוּן. אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר. מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אם מתוך אתה יליף סגין אינון. דכתיבי תוך הבדלו מתוך העדה ועוד כתיב והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח והרבה מעשרה היו וא''כ אין ללמוד ג''ש דתוך תוך אלא בני ישראל מבני ישראל דהתם גמיר:
אמר ר' סימון נאמר כאן תוך. בברכות פ''ז גרסינן לה מנין שאין מזכירין את השם אלא בעשרה נאמר כאן ונקדשתי בתוך בני ישראל ונאמר להלן ויבאו בני ישראל וגו' בתוך הבאים:
גמ' נאמר כאן עדה. ושפטו העדה ונאמר להלן וכו' כדיליף במתני':
מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נְחֶמְיָה. וְהוּא שֶׂיְּהֵא שָׁם בֵּית דִּין שֶׁלְכ''ג. וְהַנִּידּוֹנִין וְהָעֵדִים וְזוֹמְמֵיהֵן וְזוֹמְמֵי זוֹמְמֵיהֶן וְחַזָּן וְסוֹפְרֵיהֶן וְשַׁמָּשׁ. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִן. וְהוּא שֶׂיְּהֵא שָׁם י''ב סַנְהֶדְרִיּוֹת שֶׁל י''ב שְׁבָטִים.
Pnei Moshe (non traduit)
ה''ג מה טעמא דרבנן. והוא שיהא שם בית דין של עשרים ושלשה וכו' ומה טעמא דרבי נחמיה והוא שיהא שם עשר סנהדריות של שנים עשר שבטים. והיינו מאתים ושלשה וכדי שרי עשרות דקאמר לפי שכל אחד ראוי להיות שר עשרה:
כַּמָּה הֵן שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי אֲלָפִים שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים י''ב אֶלֶף. שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת ס' אֶלֶף. נִמְצְאוּ שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. ז' רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
כמה הן שופטי ישראל. מינוי השררות במדבר:
סַנְהֶדְרִין הָֽיְתָה כַחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָה וְהַנָּשִׂיא הָיָה יוֹשֵׁב בָּאֶמְצָע כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְשׁוֹמְעִין קוֹלוֹ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב בְּיַבְנֶה הָיָה אַבָּא וְאָחִיו יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּזְקֵינִים מִשְּׁמֹאלוֹ מִפְּנֵי כְבוֹד הַזָּקֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני כבוד הזקן. ר' צדוק היו מושיבין גם אחיו מימינו:
כְּיוֹצֵא בוֹ וַיֹּ֙אמֶר יי אֶל מֹשֶׁ֗ה אֶֽסְפָה לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒. אָמַר מֹשֶׁה. אִם אֶטּוֹל ו' מִכָּל שֵׁבֶט הֲרֵי ע''ב. י' מִו' וּב' מֵה' אֵי זֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוּת פָּגוּם. מֶה עָשָׂה. נָטַל שִׁבְעִים פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן זָקֵו וב' חָלָק וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל שֶׁעָלָה בְיָדוֹ זָקֵן הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מִינּוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חָלָק הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא.. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. אִילּוּ כְתַבְתָּנִי זָקֵן סַלְקִת. אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה. נָטַל ע''ב פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן זָקֵן וּשְׁנַיִם חֲלָקִין וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ זָקֵן אוֹמֵר לוֹ. כְּבָר מִינּוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וּמִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חָלָק הָיָה אוֹמֵר לוֹ. וּמָה אֶעֱשֶׂה וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא. מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁעָלוּ כולָּם זָקֵן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַעֲשֶׂה נִיסִין הָיָה וּמְסוּרָגִין עָלוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. קִשִּׁיתֵיהּ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא אֲחוֹרַייָא מַעֲשֶׂה נִיסִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא קַדְמִייָא אֵינוֹ מַעֲשֶׂה נִיסִּים. אָמַר לֵיהּ. מַעֲשֶׂה נִיסִּין הָיוּ וּמְסוּרָגִין עָלוּ.
אַנְטוֹנִינוּס הֵגֱמוֹן שָׁאַל אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. בִּכְלָל חֲסֵירִין וּבִפְרָט יְתֵירִין. אָמַר לֵיהּ. אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְתֵירִין בְּכוֹרֵי כְהוּנָּה הָיוּ וְאֵין קָדוֹשׁ מוֹצִיא קָדוֹשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
בכלל חסירין. בחשבון הכלל של הלוים אין אתה מוצא אלא כ''ב אלף וכשאתה רואה בחשבון פרטן נמצא שלשה מאות יתירין וא''כ אמאי לא פדו לאלו הרע''ג בכורו' ולא היה להם ליתן חמשת שקלים:
בכורי כהונה. כלומר בכורי לויה היו ואין קודש של בכור מוציא קודש אחר ודיין להפקיע את עצמן:
כיוצא בו וכו'. כדלעיל:
דכתיב בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש. וכשתחשוב לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ישראל שהיו באותו מנין תמצא חשבון של הכסף מאתים ואחת ככר וי''א מנה שהרי הככר ששים מנה ומנה חמשה ועשרים סלעים שהן שקלים דשקל דאורייתא הוי סלע חשוב ס' פעמים כ''ה תמצא בככר אלף וחמש מאות שקלים שהן שלשת אלפים חצאי שקלים נמצא לשלשת אלפים ישראל ככר כסף לשלש מאות אלף מאת ככר לשש מאות אלף מאתים ככר ועוד לשלשת אלפים איש ככר אחת ולחמש מאות וחמשים איש מאתים וחמשה ושבעים שקלים שהן אחת עשרה מנה. וקרא כתיב וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש א''כ חסרו להן מאת ככר:
אין תעביד קינטרא מאה ליטרן וחד מן חישתא גנב. ואפילו תעשה הככר שהחזיר למאה מנה לכל ככר אף על פי כן חסר כאן הששית שהרי ע''פ החשבון צריך להיות בכל ככר שהחזיר מאה ועשרים מנה וחסרו כאן עשרים מנה לכל ככר שהוא השתות ממאה ועשרים:
ואין תעבידנה שיתין ליטרין פלגא גלב. ופשיטא אם תעשה להככר ששים מנה כסתם ככר א''כ חסרו מאת ככר מן המאתים שהיה צריך:
א''ל משה רבן גזבר נאמן ובקי בחשבון היה. כמו שהשיב לו לקמן שהמנה של קדש כפול הוא ונמצא בכל ככר ק''כ מנים שהן מאתים ככר סתם ולא רצה לגלות לו טעמו של דבר ומהיכן למדנו זה עד לבסוף ובתחלה הקשה לו לפי טעות השאלה שלו מן המקראות דלקמן ולא קיבל ההגמון ודחה אותו עד שאמר לו מקרא דיחזקאל:
אמר ליה. רבן יוחנן בן זכאי הריני משיבך מן המקראות שבפרשה:
וּמשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן. דְּבַר תַּקָּנָה עָשָׂה מֹשֶׁה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לֹו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּקוֹד כָּל בְּכֹ֤ר זָכָר֙ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵ֔ל אָמַר. אֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לִיתֵּן חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים לַגּוּלְגּוֹלֶת. מֶה עָשָׂה. נָטַל כ''ב אֶלֶף פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן בֶּן לִוֵי. וְרע''ג וְכָתַב עֲלֵיהֶן חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים. וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ בֶּן לֵוִי הָיָה אוֹמֵר לוֹ. כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי. וְכָל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. אִילּוּ כְתַבְתָּנִי לֵוִי סִילְקִת. אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה. נָטַל כ''ב אֶלֶף פִּיטְקִין וְכָתַב לֵוִי וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה כָתַב עֲלֵיהֶו חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לֵוִי אָמַר לוֹ. כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי. וְכָל שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. הַגַּע עַצְמַךְ שֶׁעָלוּ כולָּם לֵוִי. אָֽמְרוּ לוֹ. 9a מַעֲשֶׂה נֵס הָיָה וּמְסוּרָגִין עָלוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא אֲחוֹרַייָא מַעֲשֶׂה נִיסִּין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא קַדְמִייָא אֵינוֹ מַעֲשֶׂה נִיסִּין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. כּוּלְּהוֹן מַעֲשֶׂה נִיסִּין הָיוּ וּמְסוּרָגִין עָלוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
א''ל. המשיב לרבי שמואל והוא ר' אבהו כדלקמן דלא היא דלכולהון ע''כ מעשה ניסים היו לפי שמסורגין היו צריכין לעלות ולתנא קמא אם לא עלי מסורגין עדיין היה להם לטעון עוד אם אני היה נוטל הפיטק בעוד שהיו פיטקי בן לוי שם הייתי פדוי אלא ודאי במסורגיך עלו ונמצא אף לדברי הת''ק אין להם לטעון כלום:
על דעתיה דתנא אחורייא. לזה התנא האחר דאמר שכתב על הכ''ב אלף ועל הרע''ג בן לוי א''כ ע''כ לומר דמעשה ניסים היה שלא יעלו ביד כל הבכורים בן לוי אלא על דעתיה דתנא קדמייא שלא היו כ''א כ''ב אלף בן לוי א''כ לא צריך למעשה ניסים:
ומסורגין עלו. בסירוגין אחר שעלו לכמה אלפים בן לוי עלו באמצע אלו ה' שקלים ואח''כ חזרו לעלות בן לוי וכן כלם וכדי שלא יהא להם שום טענה:
מעשה נס היו. שלא עלה ביד כולם בן לוי אלא לכ''ב אלף ורע''ג הנותרי' עלו בידן ה' שקלים:
הגע עצמך. היאך עשה כן ואם כולם יעלו בידם בן לוי ונמצא אין אחד מהם נותן פדיון והרי לוים לא היו יותר מעשרים ושנים אלף:
ר''י ור' נחמיה מתיב תנייא לחברייא. השיב התנא אחד מהן לחבירו על זה והרי עדיין יש לכל א' מאלו רע''ג לטעון שהוא אומר לו אילו כתבתני לוי סילקת גם אנכי הייתי עולה בגורל בן לוי ומפני שלא היו אלא כ''ב אלף פיטקין בן לוי נפסדתי אלא כך עשה כתב על הכ''ב אלף בן לוי וכן על רע''ג בן לוי כנגד אלו הבכורות היתירים ועוד רע''ג כתב עליהן חמשת שקלים ועכשיו אין להם לטעון כלום שהרי גם רע''ג בן לוי היו שם:
דבר תקנה עשה משה. שלא יבאו לידי מחלוקת:
ומשה על גביהן. פיסקא דמתני' היא. ואיידי דקאמר לקמן בענין הזקנים תני נמי להא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source