Sanhedrine
Daf 8b
הלכה: סַנְהֶדְרִין גְּדוֹלָה כול'. רִבִּי בָּא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עַד מָתַ֗י לָֽעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙. מַה לָעֵדָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. נֶאֱמַר כָּאן תּוֹךְ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן תּוֹךְ. מַה תוֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יֹסֵא בֵּירִבִּי בּוּן. 8b אִם מִתּוֹךְ אַתְּ יְלִיף לָהּ סַגִּין אִינּוּן. אֶלָּא נֶאֱמַר כָּאן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנֶאֱמַר לְהַלָּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבוֹאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לִשְׁבֹּ֖ר. מַה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן עֲשָׂרָה אַף כָּאן עֲשָׂרָה.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' נאמר כאן עדה. ושפטו העדה ונאמר להלן וכו' כדיליף במתני':
אמר ר' סימון נאמר כאן תוך. בברכות פ''ז גרסינן לה מנין שאין מזכירין את השם אלא בעשרה נאמר כאן ונקדשתי בתוך בני ישראל ונאמר להלן ויבאו בני ישראל וגו' בתוך הבאים:
אם מתוך אתה יליף סגין אינון. דכתיבי תוך הבדלו מתוך העדה ועוד כתיב והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קרח והרבה מעשרה היו וא''כ אין ללמוד ג''ש דתוך תוך אלא בני ישראל מבני ישראל דהתם גמיר:
וּמְנַיִין לְהָבִיא עוֹד שְׁלשָׁה כול'. תָּנֵי. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָיוּ חוֹתְמִין עַל כְּתוּבַּת נָשִׁים כְּשֵׁירוֹת אֶלָּא כֹהֲנִים לְוִיִים וְיִשְׂרְאֵלִים מַשִּׂיאִין לַכְּהוּנָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא הָֽיְתָה מַחֲלוֹקֶת בְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא סַנְהֶדְרִין שֶׁלע''א הָֽיְתָה יוֹשֶׁבֶת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית. וּשְׁנֵי בָתֵּי דִינִין שֶׁל שְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה הָיוּ יוֹשְׁבִין אֶחָד בְּחֵיל וְאֶחָד בְּהַר הַבַּיִת. וּבָתֵּי דִינִין שֶׁלכ''ג הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּכָל עֲייָרוֹת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. צָרַךְ אֶחָד מֵהֶן לִשְׁאוֹל דְּבַר הֲלָכָה הָיָה בָא וְשׁוֹאֲלָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּעִירוֹ. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לוֹ וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין הַסָּמוּךְ לְעִירוֹ. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא הָיָה הוּא וּמוּפְלֵא שֶׁלָּהֶן בָּאִין וְשׁוֹאֲלִין אוֹתָהּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּחֵיל. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִם לָאו הָיוּ אֵילּוּ וָאֵילּוּ מִתְכַּנְּסִין לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה וְרוֹוַחַת לְכָל יִשְׂרָאֵל. שֶׁנֶּאֱמַר מִן הַמָּק֣וֹם הַה֔וּא אֲשֶׁר֭ יִבְחַ֣ר יי וגו'. סַנְהֶדְרִין שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית אַף עַל פִּי שֶׁהָֽיְתָה שֶׁלע''א לֹא הָיוּ פְּחוּתִין מִכ''ג. צָרַךְ אֶחָד מֵהֶן לָצֵאת הָיָה מִסְתַּכֵּל. אִם יֵשׁ שָׁם כ''ג הָיָה יוֹצֵא וְאִם לָאו לֹא הָיָה יוֹצֵא. וְהָיוּ יוֹשְׁבִין מִתָּמִיד שֶׁלְּשַׁחַר עַד תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבָּיִם. וּבַשַּׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים הָיוּ יוֹשְׁבִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁבְּהַר הַבַּיִת. נִשְׁאֲלָה הֲלָכָה. אִם שָֽׁמְעוּ אָֽמְרוּ לָהֶן וְאִי לֹא עוֹמְדִין עַל הַמִּנְייָן. רָבוּ הַמְזַכִּין זִיכּוּ. רָבוּ הַמְחַייְבִין חִייְבוּ. רָבוּ הַמְטַהֲרִין טִיהֲרוּ. רָבוּ הַמְטַמְּאִין טִימְּאוּ. שֶׁמִּשָּׁם תּוֹרָה יוֹצְאָה וְרוֹוַחַת לְכָל יִשְׂרָאֵל. מִשֶׁרָבוּ תַלְמִידֵי שַׁמַּי וְהִלֵּל שֶׁלֹּא שִׁימְּשׁוּ רַבֵּיהֶן כְּצוֹרְכָן רָבוּ הַמַּחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְנַעֲשׂוּ שְׁתֵּי תוֹרוֹת. וּמִשָּׁם הָיוּ שׁוֹלְחִין בְּכָל עֲייָרוֹת שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְכָל מִי שֶׁהָיוּ מוֹצְאִין אוֹתוֹ חָכָם עָנָיו שָׁפוּי עַיִן טוֹבָה נֶפֶשׁ שְׁפֵלָה רוּחַ נְמוּכָה לֵב טוֹב יֵצֶר טוֹב חֶלֶק טוֹב הָיוּ מוֹשִׁיבִין אוּתוּ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּהַר הַבַּיִת וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית דִּין שֶׁבְּחֵיל וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
Traduction
(50)En tête est un passage traduit au (Berakhot 7, 3) fin. On a enseigné (51)Tossefta, ch. 7. que R. Simon b. Gamliel dit: autrefois, on ne signait pas d’attestation sur les actes de mariage des femmes épousées selon la légalité, et les filles de Cohanim ou de lévites, ou de simples israélites, épousaient un cohen. @ R. Yossé dit: autrefois, il n’y avait pas de discussion en Israël; le Sanhedrin de 71 membres siégeait dans la salle en pierres taillées, et deux tribunaux chacun de 23 siégeaient l’un au Hel (52)Circuit, ou espace entre le mur et l'enceinte du Temple. et l’autre sur la montagne du temple. Des tribunaux de 3 membres (53)En rectifiant ce passage, M. Derenbourg, ibid. p. 89, dit: le tribunal de 71 est le total des 3 tribunaux de 23 réunis (en comptant un minimum de 23 Présents pour la coure supérieure, plus les 2 présidents). siégeaient dans toutes les villes du pays d’Israël. Si quelqu’un désirait se renseigner sur une question de doctrine, il s’adressait au tribunal de sa ville. Celui-ci, en cas de connaissance suffisante, donnait la réponse; sinon le juge interrogé avec son collègue le plus instruit (également incertain) se rendait auprès du tribunal le plus proche de cette ville. Si celui-ci est au courant de la question, il donne la réponse aux demandeurs; sinon, le juge de ce second tribunal, accompagné de son collègue le plus instruit, se rend auprès du grand tribunal qui siège à Jérusalem sur la montagne du Temple. En cas de nouvelle incompétence de la part de ce dernier, on s’adressera au tribunal siégeant au Hel. Enfin en cas d’incompétence de ces derniers, les uns et les autres se rendent au siège du tribunal supérieur qui se tient dans la salle des pierres taillées. C’est de là qu’émanent la Loi et la jurisprudence pour tout Israël, selon ces mots (Dt 17, 10): De cet endroit que l’Eternel a choisi etc. Quoique le tribunal supérieur siègeant à la salle des pierres taillées se composait de 71 membres, il n’y avait jamais moins de 23 présents. Si l’un d’eux avait besoin de s’absenter, il regardait s’il y avait au moins 23 juges présents, et il sortait; sinon, il ne sortait pas. Les juges siégeaient depuis l’instant du sacrifice du matin (dès la 1re heure) jusqu’au moment du sacrifice du soir. Aux jours de Shabat et de fête ils siégeaient dans la salle d’étude sise sur la montagne du Temple. Lorsqu’une question de légalité leur était posée et qu’ils avaient appris une décision à ce sujet, ils l’énonçaient; sinon, on procédait au vote: au cas où la majorité se prononçait pour l’innocence du défendeur, il était déclaré tel; au cas contraire, il était condamné. Si la majorité des voix disait que le cas mis en question reste pur, il était déclaré tel; au cas contraire, il était déclaré impur. C’est de là, en effet, qu’émanent la loi et la jurisprudence pour tout Israël. A partir du jour où de nombreux disciples de Shammaï et Hillel ne fréquentèrent plus assidûment les écoles de leur maître, les discussions se multiplièrent en Israël et il y eut comme deux lois (divergentes). De cette même salle on envoyait dans toutes les villes d’Israël pour chercher des magistrats; tout homme que l’on trouvait bien doué, savant, modeste, sage sofo'', ayant bon visage, l’esprit humble, l’âme douce, un cœur compatissant, d’heureux penchants, était amené et installé au tribunal de la montagne du Temple, puis à celui du Hel, et enfin au tribunal supérieur séant à la salle des pierres taillées.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא ריש פ''ז:
כשירות. שנישאו בהכשר:
היה הוא. הנשאל ומופלא של הב''ד עמו באין לב''ד הסמוך וכלומר אם גם להמופלא היה הספק:
אע''פ שהיתה של ע''א לא היו פחותין מכ''ג. כלומר שהיו נזהרין שלא ישארו שם פחותין מכ''ג תמיד:
ומשם. מלישכת הגזית היו שולחין:
שפוי. שייף ונכנס שייף ויוצא:
היו מושיבין אותו דיין בעירו. משנעשה דיין בעירו מעלין ומושיבין אותו בהר הבית. כן הוא בתוספתא:
סַנְהֶדְרִין הָֽיְתָה כַחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָה וְהַנָּשִׂיא הָיָה יוֹשֵׁב בָּאֶמְצָע כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְשׁוֹמְעִין קוֹלוֹ. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. כְּשֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל יוֹשֵׁב בְּיַבְנֶה הָיָה אַבָּא וְאָחִיו יוֹשְׁבִין מִימִינוֹ וּזְקֵינִים מִשְּׂמֹאלוֹ מִפְּנֵי כְבוֹד הַזָּקֵן.
Traduction
Le Sanhedrin siégeait en forme d’hémicycle, dont le président occupait le milieu, de sorte que tous le voyaient et l’entendaient. R. Eléazar b. R. Sadoq dit: Lorsque R. Gamliel siégeait à Yabneh, son frère (54)Selon la correction de M. Derenbourg, ibid. p. 242. Aba siégeait à sa droite, et des vieillards à sa gauche, le tout pour honorer le vénérable R. Sadoq.
Pnei Moshe non traduit
מפני כבוד הזקן. ר' צדוק היו מושיבין גם אחיו מימינו:
כַּמָּה הֵן שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁבַע רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי אֲלָפִים שֵׁשׁ מֵאוֹת. שָׂרֵי מֵאוֹת שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. שָׂרֵי חֲמִשִּׁים י''ב אֶלֶף. שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת ס' אֶלֶף. נִמְצְאוּ שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל. ז' רִיבּוֹא וּשְׁמוֹנַת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת.
Traduction
– Le nombre des juges en Israël (55)Ci-après, (10, 2). a été de 78.600, car les chefs des groupes de mille étaient 600, les chefs des cents étaient 6000, les chefs des 50 étaient de 12000, les chefs des dizaines étaient 60000, soit en total: 78.600.
Pnei Moshe non traduit
כמה הן שופטי ישראל. מינוי השררות במדבר:
מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נְחֶמְיָה. וְהוּא שֶׂיְּהֵא שָׁם בֵּית דִּין שֶׁלְכ''ג. וְהַנִּידּוֹנִין וְהָעֵדִים וְזוֹמְמֵיהֵן וְזוֹמְמֵי זוֹמְמֵיהֶן וְחַזָּן וְסוֹפְרֵיהֶן וְשַׁמָּשׁ. מַה טַעֲמָא דְרַבָּנִן. וְהוּא שֶׂיְּהֵא שָׁם י''ב סַנְהֶדְרִיּוֹת שֶׁל י''ב שְׁבָטִים.
Traduction
– Selon les sages, ''la ville devait contenir au moins 120 habitants pour que l’on y installe un tribunal de 23'' en comptant les accusés, les témoins, leurs contradicteurs et ceux qui les accusent de faux, l’officiant, les scribes et le servant. Selon R. Néhémie, il fallait au moins 230 habitants, ou dix fois autant que les juges, en équivalence des 12 tribus (= 1/10).
Pnei Moshe non traduit
ה''ג מה טעמא דרבנן. והוא שיהא שם בית דין של עשרים ושלשה וכו' ומה טעמא דרבי נחמיה והוא שיהא שם עשר סנהדריות של שנים עשר שבטים. והיינו מאתים ושלשה וכדי שרי עשרות דקאמר לפי שכל אחד ראוי להיות שר עשרה:
Sanhedrine
Daf 9a
וּמשֶׁה עַל גַּבֵּיהֶן. דְּבַר תַּקָּנָה עָשָׂה מֹשֶׁה. בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לֹו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פְּקוֹד כָּל בְּכֹ֤ר זָכָר֙ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵ֔ל אָמַר. אֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לִיתֵּן חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים לַגּוּלְגּוֹלֶת. מֶה עָשָׂה. נָטַל כ''ב אֶלֶף פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן בֶּן לִוֵי. וְרע''ג וְכָתַב עֲלֵיהֶן חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים. וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ בֶּן לֵוִי הָיָה אוֹמֵר לוֹ. כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי. וְכָל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. רִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. אִילּוּ כְתַבְתָּנִי לֵוִי סִילְקִת. אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה. נָטַל כ''ב אֶלֶף פִּיטְקִין וְכָתַב לֵוִי וּמָאתַיִם וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה כָתַב עֲלֵיהֶו חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ לֵוִי אָמַר לוֹ. כְּבָר פְּדָאֲךָ בֶּן לֵוִי. וְכָל שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חֲמֶשֶׁת שְׁקָלִים הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה מִן הַשָּׁמַיִם הוּא. מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. הַגַּע עַצְמַךְ שֶׁעָלוּ כּוּלָּם לֵוִי. אָֽמְרוּ לוֹ. 9a מַעֲשֶׂה נֵס הָיָה וּמְסוּרָגִין עָלוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא אֲחוֹרַייָא מַעֲשֶׂה נִיסִּין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא קַדְמִייָא אֵינוֹ מַעֲשֶׂה נִיסִּין. אָֽמְרוּ לֵיהּ. כּוּלְּהוֹן מַעֲשֶׂה נִיסִּין הָיוּ וּמְסוּרָגִין עָלוּ.
Traduction
Moïse était au-dessus d’eux''. Lorsque l’Eternel lui dit (Nb 3, 40): Dénombre tous les premiers-nés mâles en Israël, Moïse eut recours au procédé suivant pour savoir à qui incomberait la charge de payer 5 sicles de capitation (56)Midrash Rabba à Nb.: Il prit 22000 bulletins pittacion, où il écrivit les mots ''fils de Levi'', et sur 273 autres bulletins il écrivit: ''5 sicles''. Il jeta le total des bulletins dans une urne, calph, et dit aux premiers-nés israélites: Venez tirer votre bulletin! Puis, à celui qui avait tiré le bulletin portant les mots ''fils de Levi'', il disait: ''Le Lévite t’a racheté''; mais à celui qui avait tiré le bulletin où étaient inscrits ''5 sicles'', il disait: - ''Je n’y puis rien, le Ciel l’a ainsi déterminé''. Devant R. Juda et R. Néhémie, l’objection suivante fut posée par un Tana (docteur de la Mishna) à son compagnon: chacun des 273 excédants pouvait arguer que si Moïse avait écrit: ''b. Lévi'', sur son bulletin, il aurait pu aussi sortir au sort comme racheté (est-il juste que, faute d’inscription, je perde)? Voici en effet comment agit Moïse: il prit 22000 bulletins portant inscrit le mot ''Levi'' et 273 autres inscrits de même, plus 273 bulletins à part portant les mots ''5 sicles''; le tout fut mis dans une urne, puis le législateur les appela et procéda à la distribution (selon la susdite indication). Mais alors, observa le second rabbi à son compagnon, que serait-il arrivé si tous les participants au sort avaient tiré des bulletins avec l’inscription ''Levi''? (qui aurait payé le rachat)? Un miracle survint, et par interruption (après une longue succession de bulletins Levi) surgissaient tout à coup, isolément, les bulletins avec l’inscription ''5 sicles''. R. Samuel dit: d’après la 2e opinion (disant que Moïse ajouta 273 bulletins Levi, en excédant), il fallait un miracle pour la répartition équitable des charges; mais d’après la 1re opinion, c’était inutile. -Non, fut-il répliqué, il y a eu en tous cas miracle, dans ce sens que les bulletins répartissant la charge des 5 sicles apparurent sans succession (pour bien démontrer l’impartialité du sort).
Pnei Moshe non traduit
ומשה על גביהן. פיסקא דמתני' היא. ואיידי דקאמר לקמן בענין הזקנים תני נמי להא:
דבר תקנה עשה משה. שלא יבאו לידי מחלוקת:
ר''י ור' נחמיה מתיב תנייא לחברייא. השיב התנא אחד מהן לחבירו על זה והרי עדיין יש לכל א' מאלו רע''ג לטעון שהוא אומר לו אילו כתבתני לוי סילקת גם אנכי הייתי עולה בגורל בן לוי ומפני שלא היו אלא כ''ב אלף פיטקין בן לוי נפסדתי אלא כך עשה כתב על הכ''ב אלף בן לוי וכן על רע''ג בן לוי כנגד אלו הבכורות היתירים ועוד רע''ג כתב עליהן חמשת שקלים ועכשיו אין להם לטעון כלום שהרי גם רע''ג בן לוי היו שם:
הגע עצמך. היאך עשה כן ואם כולם יעלו בידם בן לוי ונמצא אין אחד מהם נותן פדיון והרי לוים לא היו יותר מעשרים ושנים אלף:
מעשה נס היו. שלא עלה ביד כולם בן לוי אלא לכ''ב אלף ורע''ג הנותרי' עלו בידן ה' שקלים:
ומסורגין עלו. בסירוגין אחר שעלו לכמה אלפים בן לוי עלו באמצע אלו ה' שקלים ואח''כ חזרו לעלות בן לוי וכן כלם וכדי שלא יהא להם שום טענה:
על דעתיה דתנא אחורייא. לזה התנא האחר דאמר שכתב על הכ''ב אלף ועל הרע''ג בן לוי א''כ ע''כ לומר דמעשה ניסים היה שלא יעלו ביד כל הבכורים בן לוי אלא על דעתיה דתנא קדמייא שלא היו כ''א כ''ב אלף בן לוי א''כ לא צריך למעשה ניסים:
א''ל. המשיב לרבי שמואל והוא ר' אבהו כדלקמן דלא היא דלכולהון ע''כ מעשה ניסים היו לפי שמסורגין היו צריכין לעלות ולתנא קמא אם לא עלי מסורגין עדיין היה להם לטעון עוד אם אני היה נוטל הפיטק בעוד שהיו פיטקי בן לוי שם הייתי פדוי אלא ודאי במסורגיך עלו ונמצא אף לדברי הת''ק אין להם לטעון כלום:
אַנְטוֹנִינוּס הֵגֱמוֹן שָׁאַל אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. בִּכְלָל חֲסֵירִין וּבִפְרָט יְתֵירִין. אָמַר לֵיהּ. אוֹתָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת יְתֵירִין בְּכוֹרֵי כְהוּנָּה הָיוּ וְאֵין קָדוֹשׁ מוֹצִיא קָדוֹשׁ.
Traduction
Le gouverneur Antonin demanda à R. Yohanan b. Zaccaï (pour le railler): dans le dénombrement général des Lévites, ils sont comptés pour 22000 âmes à peine, et si on les suppute en détail on trouve un excédent de 273; pourquoi ceux-ci n’ont-ils pas servi à racheter les 273 premiers-nés (sans leur faire payer 5 sicles)? Ces hommes en excédent, fut-il répondu, étaient déjà des premiers-nés de Lévites, et à titre de consacrés, ils ne pouvaient pas racheter d’autres consacrés.
Pnei Moshe non traduit
בכלל חסירין. בחשבון הכלל של הלוים אין אתה מוצא אלא כ''ב אלף וכשאתה רואה בחשבון פרטן נמצא שלשה מאות יתירין וא''כ אמאי לא פדו לאלו הרע''ג בכורו' ולא היה להם ליתן חמשת שקלים:
בכורי כהונה. כלומר בכורי לויה היו ואין קודש של בכור מוציא קודש אחר ודיין להפקיע את עצמן:
כיוצא בו וכו'. כדלעיל:
דכתיב בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש. וכשתחשוב לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ישראל שהיו באותו מנין תמצא חשבון של הכסף מאתים ואחת ככר וי''א מנה שהרי הככר ששים מנה ומנה חמשה ועשרים סלעים שהן שקלים דשקל דאורייתא הוי סלע חשוב ס' פעמים כ''ה תמצא בככר אלף וחמש מאות שקלים שהן שלשת אלפים חצאי שקלים נמצא לשלשת אלפים ישראל ככר כסף לשלש מאות אלף מאת ככר לשש מאות אלף מאתים ככר ועוד לשלשת אלפים איש ככר אחת ולחמש מאות וחמשים איש מאתים וחמשה ושבעים שקלים שהן אחת עשרה מנה. וקרא כתיב וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש א''כ חסרו להן מאת ככר:
אין תעביד קינטרא מאה ליטרן וחד מן חישתא גנב. ואפילו תעשה הככר שהחזיר למאה מנה לכל ככר אף על פי כן חסר כאן הששית שהרי ע''פ החשבון צריך להיות בכל ככר שהחזיר מאה ועשרים מנה וחסרו כאן עשרים מנה לכל ככר שהוא השתות ממאה ועשרים:
ואין תעבידנה שיתין ליטרין פלגא גלב. ופשיטא אם תעשה להככר ששים מנה כסתם ככר א''כ חסרו מאת ככר מן המאתים שהיה צריך:
א''ל משה רבן גזבר נאמן ובקי בחשבון היה. כמו שהשיב לו לקמן שהמנה של קדש כפול הוא ונמצא בכל ככר ק''כ מנים שהן מאתים ככר סתם ולא רצה לגלות לו טעמו של דבר ומהיכן למדנו זה עד לבסוף ובתחלה הקשה לו לפי טעות השאלה שלו מן המקראות דלקמן ולא קיבל ההגמון ודחה אותו עד שאמר לו מקרא דיחזקאל:
אמר ליה. רבן יוחנן בן זכאי הריני משיבך מן המקראות שבפרשה:
כְּיוֹצֵא בוֹ וַיֹּ֙אמֶר יי אֶל מֹשֶׁ֗ה אֶֽסְפָה לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֘ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒. אָמַר מֹשֶׁה. אִם אֶטּוֹל ו' מִכָּל שֵׁבֶט הֲרֵי ע''ב. י' מִו' וּב' מֵה' אֵי זֶה שֵׁבֶט מְקַבֵּל עָלָיו לִהְיוּת פָּגוּם. מֶה עָשָׂה. נָטַל שִׁבְעִים פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן זָקֵו וב' חָלָק וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. כָּל שֶׁעָלָה בְיָדוֹ זָקֵן הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מִינּוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וְכָל מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חָלָק הָיָה אוֹמֵר לוֹ. מָה אֶעֱשֶׂה וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא.. רִבִּי יוּדָה וְרִבִּי נְחֶמְיָה מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. אִילּוּ כְתַבְתָּנִי זָקֵן סַלְקִת. אֶלָּא כָּךְ עָשָׂה. נָטַל ע''ב פִּיטְקִין וְכָתַב עֲלֵיהֶן זָקֵן וּשְׁנַיִם חֲלָקִין וְהִטִּילָן לְקַלְפֵּי. אָמַר לָהֶן. בּוֹאוּ וּטְלוּ פִיטְקֵיכֶם. מִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ זָקֵן אוֹמֵר לוֹ. כְּבָר מִינּוּךָ מִן הַשָּׁמַיִם. וּמִי שֶׁעָלָה בְיָדוֹ חָלָק הָיָה אוֹמֵר לוֹ. וּמָה אֶעֱשֶׂה וּמִן הַשָּׁמַיִם הוּא. מְתִיב תַּנַּייָא לַחֲבֵרַייָא. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁעָלוּ כּוּלָּם זָקֵן. אָֽמְרוּ לֵיהּ. מַעֲשֶׂה נִיסִין הָיָה וּמְסוּרָגִין עָלוּ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל. קִשִּׁיתֵיהּ קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא אֲחוֹרַייָא מַעֲשֶׂה נִיסִּים. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּתַנַּייָא קַדְמִייָא אֵינוֹ מַעֲשֶׂה נִיסִּים. אָמַר לֵיהּ. מַעֲשֶׂה נִיסִּין הָיוּ וּמְסוּרָגִין עָלוּ.
Traduction
De même, à ce sujet (ib. 11, 16): l’Eternel dit à Moïse: Assemble-moi 70 personnes des anciens d’Israël. Après qu’on lui eut présenté 6 personnes de chaque tribu (= 72), Moïse prit 70 bulletins sur lesquels il écrivit le mot ZAQEN (ancien); puis il prit 2 bulletins, qu’il laissa blancs, pour éliminer son excédant de deux. Ensuite, il jeta tous les bulletins dans l’urne et dit aux 72 personnes présentes: Venez tirer votre bulletin. A ceux qui avaient tiré un bulletin portant le mot ''ancien'', il disait: ''on t’a choisi au ciel''. Mais à ceux qui avaient tiré un bulletin blanc, il disait: ''Je n’y puis rien, le ciel l’a ainsi déterminé''. R. Juda et R. Néhémie firent successivement les mêmes objections que plus haut (pour le procédé, afin de désigner ceux qui avaient à payer les 5 sicles), et il y fut répliqué de même.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source